Gundam 00 S2

כמה אנשים ירביצו לי על הדעה שלי פה~~
(וקרדיט לחן על החלק השני של הסיקור 3>)

סטודיו: Sunrise
במאי: Mizushima Seiji
מדבבים ראשיים: Miyano Mamoru, Yoshino Hiroyuki, Kamiya Hiroshi, Miki Shinichiro.

השנה היא שנת 2307, תאי דלק על פני כדור הארץ נגמרו לגמריי ובני האדם מתחילים לעבוד עם האנגריה האפשרית הבאה ברשימה- אנרגיה סולרית. באותו הזמן, 3 מעליות חלל עם מערכות כוח סולריות נבנות, כל אחת תחת פיקוח האיחוד לאנרגיה סולרית והאו"ם, האיחוד הליגה לאנושות המתוקנת והאיחוד האירופאי המתקדם. אנרגיה אנסופית זאת יכולה לשמש רק את שלושת האירגונים ואת בני בריתם, ולכן נוצר סיכסוך וכעס בין אלו שזקוקים לאנרגיה ודלק אך אינם יכולים לקהל אותם. ארגון צבאי מסתורי שידוע כסלסטיאל בינג (Celestial Being) עולה לפתור בעיה זו, הוא נחוש לסיים את המלחמה בעזרת המובייל סוטס (Mobile Suits) ששמם גאנדאם (Gundam). מובייל סוטס גאנדאם 00 עוקב אחר ארבעת הגאנדאם מייסטרס (Gundam Meisters), סטסונה אף סאייאי (Setsuna F. Seiei), לוקון סטראטוס (Lockon Stratos), הללויה אפטיסם (Hallelujah Haptism), וטייארה ארדה (Tieria Erde) לצד הסלסטיאל ביינגס.

ארבע שנים עברו מאז הקרב הסופי בין סאלאסטיאל ביינג לכוחות ה-UN. האנושות, שייסדה את פדרציית הארץ, יוצרים כוח עצמאי הנקרא "החצים" (Arrows), כוח נפרד מצבא הפדרציה הרשמי בשביל לאומים נוספים רחוקים ובשביל לספק את רצון התושבים. אבל המציאות שונה. נוצר דיכוי לא אנושי של הכוחות שנגד הממשלה, דוקטורינה ואידאולוגיה. סאג'י קרוסרואד (Saji Crossroad), שהגשים את חלומו והפך למהנדס חלל בשביל לשמור את הבטחתו ללואיס האלאבי (Louise Halevy), אולץ להצטרף לממשלת הפדרציה.
בינתיים, סטסונה פ. סייהי (Setsuna F. Seihei), ששרד את הקרב לפני ארבע שנים, ראה את העתיד של העולם שהשתנה על ידי סאלאסטיאל ביינג. עם התבוסה של אלחנדרו קורנר (Alejandro Corner), הוא חלם על עולם שליו בלי מריבות. אבל השקט הזה לא נמשך להרבה זמן, בגלל הדיכוי של החצים. הוא מחליט פעם אחת נוספת להלחם עם הגאנדם, הכוח עם הפוטנציאל לשנות את העולם, שוב.

דעה אישית:
אחת הסדרות הטובות של העונה, ואחת שרבים מאיתנו חיכו לה בקוצר רוח מהכרזת התאריך על יציאתה. כמצופה מסדרת גאנדאם מוצלחת, הכל בה עמד בדיוק במקום- ונהניתי מכל פרק שציפיתי בעונה הזו. בשוואה לכמה מסדרות סאנרייז שנהרסו בעונתן השניה, אנחנו לא צופים עתיד שחור לעונה זו באופק, ולהפך- מקצב ההתקדמות שלה עד עכשיו היא צופה טובות. הציור נשאר מעולה כתמיד, האיכויות של הפרקים הן מהטובות שנתקלתי בהן. עיצוב הדמויות היה שנוי במחלוקת, מצד אחד המון דמויות שהתבגרו עם השנים מצאו את עצמן ברשימת הדמויות האהובות עליי, מצד שני- ישנם כמה דמויות שהעיצוב הבוגר שלהן לא נתפס בעין ודיי הרס את התמונה שלי לגביהן. הפתיח והסיומת היו מעולים, את הפתיח מבצעת הלהקה אוברוולרד (UVERworld) ואת הסיומת מבצעת אישיקאווה צ'יאקי (Ishikawa Chiaki) ולשניהם התלוותה אנימציה מעולה.
החלק החשוב יותר בסדרה, העלילה, נשארה בקו המעולה שלה. היא ממשיכה את עלילתה של העונה הראשונה, על כן אי אפשר לצפות בעונה השניה מבלי לצפות בראשונה קודם לכן, ועם זאת היא מתחילה סוג של סיפור חדש. אנחנו נחשפים לבעיות חדשות ועם זאת לא חדשות, אותם אויבים ובו בזמן אויבים חדשים ולכולם מטרה זהה. הסיפור מכניס את סאג'י ליותר מדמות משנית של ממש, ומכניסה אותו לתוך סיפור העלילה ולחשיפה לעולמם של הגאנדאם מייסטרס.רבים מתקשים להתחבר לסדרות גאנדאם, חלקם משום העובדה שהמונח 'רובוטים' מעלה בפניהם אסוציאציות לא נחמדות כל כך ואולי יש כאלו שבטוחים שעל מנת לצפות בסדרת גאנדאם דרוש לצפות בכל הקודמות לה. מכה מאז ומעולם לא היה אחד הג'אנרים הקלים לקליטה, ועם זאת ניתן לראות שכמעט וכל סדרות המכה מצליחות בתחומן. למרות שקשה מאוד לאוטאקו-אנטי-מכה להתחיל בגאנדאם, שהוא מכה טהור.
לסדרת האקשן והמד"ב הזו מתוכננים לצאת 25 פרקים והיא מכילה לא מעט תכנים אלימים ולא נאותים. עם זאת, גאנאדם S2 00 מצאה את עצמה כאחת מהסדרות הטובות עכשיו ובכלל והיא מטפסת אט-אט בסולם, בתקווה שהיא תמשיך כך ולא תאכזב. אנחנו מדברים פה על סאנרייז אחרי הכל.

Kuroshitsuji

קורושיטסוג'י (Kuroshitsuji) היא עוד אחת מהאנימות ש-A-1 Pictures Inc לקחו על עצמם באוקטובר האחרון. סדרת הפנטזיה, שונן, על טבעי, אקשן והקומדיה הזו היא אולי אחת מהסדרות הבודדות שבאמת עלו על ההגדרה של סדרה טובה, שכן הכל -מהפרט הקטן באנימציה ועד הגדול בעלילה- היו בביצוע של יותר ממעולה. לסדרה מתוכננים לצאת 12 פרקים, והיא מבוססת על מנגה בעלת חמישה ווליומים מאת יאנה טובוסו.

העלילה מספרת על שיאל פאנטומהייב (Phantomhive Ciel) בן ה-12, ששייך לאחת ממשפחות האצולה של בריטניה. שיאל הוא לא ילד חברותי במיוחד, למען האמת, הוא לא מעוניין בחברה. משפחתו של שיאל מצאה את מותה בשריפה שאירעה בביתו, אך שיאל לא לבד- לצד שיאל עומד כמעט בכל דקה מזדמנת סבסטיאן מיכאליס (Michaels Sebastian), המשמש כמשרתו. בצורה מפתיעה למדיי (או שלא), סבסטיאן הוא לא משרת רגיל- הוא שד. הוא מסוגל לבצע כל משימה ששיאל יטיל עליו, מהכנת עוגות ועד לרציחת אנשים בעזרת סכו"ם. אבל זה לא עולה לשיאל בחינם, והוא משלם על זה ביוקר~ בעקבות ה"ברית" שהוא כרת עם סבסטיאן, שהפכה אותו למשרת שלו, הוא נאלץ לחיות עם סבסטיאן עד שהמוות יפריד בניהם.

בפרקים הראשונים של האנימה, אנחנו חווים בעיקר הכרות עם הדמויות- יותר קומדיה ודברים משעשעים שחושפים בפנינו את אורך החיים בביתו של שיאל. לקראת פרקים 3-4 האנימה מתחילה להכנס למוד אקשן, הקטעים הטובים יותר מופיעים, אנחנו מכירים ביכולות האמיתיות של סבסטיאן, של שיאל (אם להגדיר את הקטע שבו הוא פאקינג התנהג כמו נקבה ולבש שמלה "יכולות אמיתיות") ושל דמויות אחרות המופיעות מאוחר יותר. אני לא רוצה להרוס לקוראים בבלוגי הקט את הצפיה באנימה, אז כאן אני עוצרת את הספויילרים שלי לסדרה.

ועכשיו לפרטים הכללים יותר: העלילה מדהימה, היא לא נראית ככה כ"כ עד לפרק 5, אבל משם זה באמת נהיה טוב. אהבתי את הסיפור והכל, אני מכורה רשמית לסדרות אקשן, ומצאתי את הסדרה הזו לאחת הטובות העונה- עלילתית, וגם לפי ביצוע.
הציור היה מדהים, באמת שאין לי מילים אפילו לתאר את זה. האנימציה הייתה מעולה, עיצוב הדמויות והסגנון ציור הזה תאם בדיוק את הדמויות מהמנגה, הם לא שינו כלום, להפך- הם רק הפכו את זה לטוב יותר לדעתי. אחד מהציורים הטובים יותר העונה.
הדיבוב, טוב אין מה לדבר, כמה מהמדובבים הטובים ביותר פה- אונו דאיסקה (Ono Daisuke), סאקאמוטו מאיה (Sakamoto Maaya), פאקו רומי (Paku Romi) וגם פוקויאמה ג'ון (Fukuyama Jun). הדיבוב היה מעולה (כמצופה ממדובבים טובים כל כך) ולמען האמת, הופתעתי הכי הרבה מג'ון- בחיים לא נחשפתי לקול הזה שלו, ולא הייתי מזהה ~בחיים~ שזה ג'ון אם לא הייתי נתקלת בזה בMAL.
הOST היה ממש טוב, הרגישו אותו ואת האיכות שלו, השיר פתיחה היה טוב אבל בהחלט אהבתי יותר את הסיומת. גם האנימציה של הפתיח והסיומת היו טובים.

בכלליות, נהניתי מאווווווווווווווווד מהסדרה, היא התחילה אצלי בציון 9 ועלתה מהר ל-10. סדרה קולעת, 12 הפרקים שלה לא יחפרו יותר מידיי, לא יחזרו על עצמם, לא ישעממו... זו פסוק סדרה שתפור עליה להיות טובה. למה אין עוד הרבה כאלו?

=========================

הדמויות (הראשיות פחות או יותר):
Ciel Phantomhive


Michaelis Sebastian

Angelina Durless (Madame Red)


Grell Sutcliff


Elizabeth Middleford

Totally Captivated

סוג: מנווה
מנווקה: יוו האג'ין (Yoo Hajin)
ג'אנרים: שונן איי, אקשן
סטטוס: משתחררת בימים אלו
מספר ווליומים: 6+
מספר צ'אפטרים: 40+

מכל מיני גורמים, המאפיה מאיימת על אוון (Ewon) והוא נאלץ לעבוד אצלם, תפקידו הוא בעיקר ללכת ו'לאיים' על אנשים שלא שילמו את החובות שלהם (אם אפשר לקרוא לבקשות הידידותיות שלו "איום"). מי שאחראי על כל זה הוא לא אחר מאשר ג'יהו (Jiho), האקס של אוון- שלאוון יש עדיין רגשות כלפיו, וכיום משמש כסוג של נער ליווי מזדמן לבוס של הכנופיה, מוקיול (Mookyul). מוקיול נראה כאילו יצא מסרט קולנוע הוליוודי, ויש לו תחביב מוזר לנשוך אנשים כשהוא שיכור. אוון נאלץ לחוות את החוויה הלא נעימה הזו, שמובילה אותו לקשר דיי בלתי-נמנע. האם הוא יצליח לשרוד בכנופיית מאפיה שכולה סטרייטים בעודו הגיי היחיד בסביבה? או שהוא... לא היחיד?

חיפשתי לי שונן איי חביב כזה להעביר את הזמן, אז הלכתי למיי אנימה ליסט וחיפשתי את מנגת השונן איי הטובה ביותר שם לפי ציון ופופולאריות~ ומצאתי את זאת~ יש לומר, לא התחרטתי.
הציור היה טוב מאוד, עזבו את זה שאני מסתבכת עם קריאת מנוות XD אבל הציור היה בהחלט טוב. מה שעוד יותר הפתיע אותי, זה שהם אשכרה מחליפים בגדים לפחות 15 פעמים בווליום- ולא סתם בגדים, הם לבושים בפאקינג סטייל ואני מאוהבת בלבוש של אוון~ העלילה הייתה צפויה למדיי, כצפוי ממנגות שונן איי\יאוי... הגעתי למסקנה שזה כלל ברזל... כל מנגות שונן איי\יאוי הן או קשורות בעוגות, או במאפיה... או בהומואים קסומים. למרות הדימיון העצום למנגת היאוי האהובה עליי Viewfinder, הצלחתי להפיק הנאה במיוחד מהשוני באופי של הדמויות~ וזה שדווקא הגיי מבין השניים הוא זה שלא רוצה את הקשר XDD עיצוב הדמויות היה חביב, אהבתי מאווווד את אוון~ במיוחד את הצ'יבים החמודים שלווווו~ הקטע שמוקיול נושך אותו כשהוא שיכור הפחיד אותי, באמא שלי, הבנאדם התחיל לדמם באוזן, בצוואר... ANYWHERE~!!!!! איזה בהמה ;~;

בכ"מ... נהניתי ממנה מאוד~ אני מחכה שיצאו לה עוד פרקים 3>

Michiko to Hatchin

אישה שחומת עור, לבושה במדי אסירה של בית סוהר שכביכול אי אפשר לברוח ממנו, נמלטת בשעת ערב מאוחרת. בו בזמן, סוהר בודק את התאים ומגלה שהיא איננה, ההזעקות מופעלות ואותה אישה, העונה לשים מיצ'יקו (Michiko) נראית מעוצבנת מעט, בעצם, מעוצבנת זו לא מילה, היא ביטאה את ה"התעצבנות" שלה בצורה שתוכלו לראות אצל המון ערסים כאן בארץ ישראל הקטנה... לא נחמד במיוחד.



לפי מה שהבנתי, או ראיתי ליתר דיוק, זה בית סוהר לנשים... אם לשפוט את זה שלכולם שם יש ציצים. בכל מקרה, שתיים מהן מתערבות עד כמה רחוק היא תוכל להגיע, ובאותו זמן מראים את מיצ'יקו שהגבירה מהירות, מנסה להתחמק מאנשים חמושים ולגשש את דרכה אל היציאה. הליקופטר ובו אנשים המאיימים עליה שאם לא תראה סימני כניעה הוא לא יהסס לירות בה במלוא הכוח, מתרסק לאחר שמיצ'יקו יורה בו ברובה שלקחה מאחד מהשומרים שעילפה. וכך מיצ'יקו בורחת אל מחוץ לבית הסוהר.

במקום אחר, ילדה חמודה וקטנה העונדת צלב לצווארה, העונה לשם האנה (Hana), עובדת בלי הרף. היא 'בת' להורים ספק מאמצים ספק מאמצים ששיחדו אותם לאמץ את האנה... שכן, הם מתעבים אותה ומתאכזרים אליה בכל דרך אפשרית שתוכלו להעלות על מוחכם התמים. האנה היא לא יותר מבת 10 אם לשפוט לפי המראה שלה, ועדיין, שני הילדים הביולוגים להוריה ה"מאמצים" מתאכזרים אליה קשה יותר מכולם.







האנה אחראית על כיבוס הבגדים, ניקיון הרצפות, בישול, טאטוא, ובעיקר... לשעשוע שני אחיה החורגים. כשהאנה מכבסת- אחיה החורג זורק עליה אבנים, כשהאנה מנקה את הרצפה- אחותה החורגת שופכת לה את הדלי המלוכלך על הרצפה, כהאנה מבשלת- אחיה החורג זורק עליה את האוכל (ובמקרה הזה, גם החביתה שהיא הכינה נשרפה לה מעט, אז "אבא" שלה זרק לה את כל האוכל שהיא הכינה לו על הרצפה, ודרש ממנה להכין לו צלחת חדשה. אכזרים), וכשהתקלחה הם לקחו את בגדיה וסגרו לה את המים, האנה המסכנה נאלצה לצאת במגבת ושם חיכתה לה אחותה החורגת, שטענה שמגבות נועדו להתנגב בהן ולא להתלבש בהן, ומנסה בכל הכוח להוריד ממנה את המגבת. האנה מסרבת לתת לה להפשיט אותה, ולכן אחותה זורקת אותה להתגלגל במדרגות הבית. והאנה... האנה סובלת, ושותקת.






ביום אחר, היה אמור לבוא מבקר שיבדוק איך האנה מסתדרת בביתה. הכל מסתדר טוב ויפה (כמובן, הרי הוריה תכננו את כל ה'שלמות' הזו מראש) ובין רגליו של המבקר מתחכך חתול, ספק חתולה, שקשור לו סרט ורוד על הצוואר. המבקר נראה מרוצה ממצבה של האנה- לכן הוא הולך ומשאיר אחריו את הכסף שהיה צריך להפקיד בידיהם של "הוריה" כדי לקנות בהן את צרכיה של האנה (מה שכמובן לא קרה ולא יקרה, הכסף הולך לכיס הקטן שלהם). כשאמה של האנה פותחת לראות את המעטפה ובו הכסף שקיבלה, היא נראתה מאוכזבת. "לא העלו את המחיר בגרוש" זה עיוות למה שהיא אמרה באותו רגע, והחתול התחכך ברגלה. היא ניסתה להוריד אותו מהרגל שלה, אבל הוא חזר, אז היא בעטה אותו לרצפה. היא נכנסת מאוחר יותר לחדרה של האנה (אני מופתעת. יש לה חדר! הייתי בטוחה שעם כל החרא שמאכילים אותה בו עוד יזרקו אותה לישון בחוץ.) שעשתה שיעורים או קראה משהו ש"אבא" שלה הביא לה. היא זורקת לשם שק ומבקשת ממנה לזרוק אותו איפשהו, כן, בשק יש חתול, תמים, חמוד וכמובן- שלא עולל דבר חוץ מלמלא את תפקידו, להיות חתול בית.





בבוקר מתעורר אחיה החורג של האנה, בסוג של דיכאון או בגלל שסתם השתעמם לו, ושאל איפה החתול שלו. בחדר ישבה אימו, והאנה שטפה כלים, אמא שלו הכחישה כל קשר לבקשתה האדיבה אמש ואמרה שהיא לא יודעת. לאחר מכן היא הפנתה את השאלה להאנה ושאלה אותה אם אולי היא יודעת איפה החתול. האנה עושה את הצעד החכם, או שאולי לא במשפחה הזו, ומכחישה גם היא. ואז ה"אמא" שלה שואלת "באמת? אני בטוחה שראיתי אותך מוציאה אותו החוצה אתמול?". ואז, במקום לבכות על אובדן החתול או משהו, ה"אח" הנחמד של האנה יושב עליה ומצווה עליה למלא את מקומו של החתול~ והאנה, תמימה, מתהלכת לה בבית כשאחיה על גבה, מאיץ בה עוד ועוד ללכת מהר יותר ומאחר והאנה לא יכולה לזוז מהר כל כך ובו בזמן לספוג בעיטות ממנו, לנסות לנשום מבעד לחבל שקשר והידק לצווארה, אחותה החמודה להפליא מגיעה עם מגהץ וחומץ ניקוי במטרה "לנקות" אותה. היא לא מפסיקה להשפריץ עליה את החומר, ומאיימת להדק את המגהץ לפניה. הרפלקסים של האנה פועלים במהירות והיא נעמדת על ארבע, מפילה את אחיה החורג על הרצפה ונותנת לו לבכות כמו ילד קטן (הוא באמת כזה ד"א). כנראה שאחותו לא יכלה לקבל את זה, ובעטה לה ישר לפרצוף אח"כ היא דורשת ממנה להתנצל בפני אחיה והאנה מסרבת. לכן אחותה החורגת זורקת אותה מחוץ לבית. להאנה נמאס, זהו, היא עברה את סעיף הסיבולת שלה, היא רצה חזרה אל הבית במבט רצחני ובועטת בה חזרה, חונקת אותה, מעיפה את משקפיה וממשיכה לבעוט בה בלי הרף. לאחר מכן היא יוצאת מהבית, בטענה שהיא לא יכולה לחזור אחרי זה.

מיצ'יקו פורצת לבנק, חמושה למדיי, ומאיימת בצורה הכי מגניבה שיש שיתנו לה מה שיש להם שם. היא מחסלת שלושה שוטרים בכך שנטרלה אותם מנשק ולאחר מכן הולכת לתא טלפון ומתקשרת לבית בו נמצאת האנה. האמא עונה, ומיצ'יקו מודיעה לה שהיא תבוא לקחת את האנה בבוקר למחרת. אמה המאמצת של האנה שואלת לזהותה של המדברת איתה, ומיצ'יקו עונה לה שהיא אמה של האנה ומנתקת.

אמה החורגת של האנה מנתקת את הטלפון במבט מעט תמוה. "זו הייתה אמא של האנה" היא אומרת, -"אבל אמא של האנה מתה", "זה גם מה שאני חשבתי". האבא מחייך חיוך זדוני, הוא כבר תכנן את כל התוכנית בראשו, חטיפה? בשביל כסף? "אנחנו נשחק במשחק שלהם" הוא אומר והפריים עובר לבוקר למחרת. כולם יושבים בשולחן, גם האנה בניהם, כנראה חזרה בכל מקרה. רובה צלפים מונח על השולחן מאחוריהם, אז זה מה שזה. הם כמובן, רק מחכים לבואה של מיצ'יקו, אבל הם בוודאי לא מצפים שאישה בשנות העשרים לחייה פחות או יותר, תנתר לה עם אופנוע דרך חלונם, תנפץ אותו, תכנס בכניסה אופנתית ותנחת על שולחן האוכל שלהם. כולם מפוחדים, מיצ'יקו מורידה את משקפי השמש שלה ובוהה בהאנה, אח"כ עוברת לאחיה החורג לידה ולאחותו בצד השני של השולחן. "תגידי לי, אבו ארבע," היא פנתה אליה "את האנה?" היא שואלת. זה נשמע ממש כאילו היא הולכת לרצוח אותה אם היא תגיד כן, ובכל מקרה היא לא... אז היא מהנהנת לשלילה. בלי אופציות מיותרות היא בוהה בהאנה שוב ושואלת אותה "אז את האנה?" והאנה לא מגיבה. אולי מפחד, אבל ממה? מההורים שלה? ממיצ'יקו? אני לא יודעת. ירייה שוברת את המתח, שקט, וכל מה שלא היה שם. מיצ'יקו מתעלמת ממנה וממשיכה "תפתחי את הפאקינג פה שלך האנה..." היא אומרת, אבל, עם כל הפחד והאימה שהיא משדרת, כנראה שהאנה הבינה שהיא תהיה אדם נחמד הרבה יותר ממי שטיפל בה עד עכשיו- והשתיים בורחות כשניידות משטרה מאחוריהן, אל עבר עתיד לא נודע... או שנדע עליו בפרק הבא.







מיצ'יקו טו האטצ'ין (Michiko to Hatchin) היא אנימה שיצאה ב-15 לאוקטובר האחרון והפקתה היא תחת סטודיו מנגלוב (Manglobe) שזכה לאנימות מצליחות מאוד, כגון ארגו פרוקסי וסאמוראי צ'אמפלו. אנימת האקשן וההרפתקאות הזו בעלת אנימציה מעולה בצורה בלתי ניתנת לתיאור, מושלמת מכל הבחינות ומכל הכיוונים, והפקתי הנאה מרבית מלצפות בסדרה בעלת ציור טוב כל כך. המדובבים בסדרה הם מדובבים חדשים, וזו עבודתם הראשונה. למרות כל זאת, הדיבוב היה מעולה, ולא הורגש בכלל שמדובר במדובבים חדשים בתחום. המדובבת של מי'ציקו התאימה לה בצורה יוצאת מן הכלל, וגם של האנה הייתה נהדרת. עיצוב הדמויות היה מעולה, נחשפנו לרקע של הדמויות ולמעט מעברן בפרק הראשון בצורה מדהימה שהשאירה אצלי צלקת עמוקה חרוטה במוח. המקום ממנו באה האנה וכל ההתעללות שעברה השפיעו עליי קשה, ולמרות שאני רגילה לראות דברים קשים מזה גופנית- רצח, דם, כריתת אברים וכל אלו, זה באמת כאב לי, לראות אותה ככה, לסבול ככה ולשתוק, לשאול למה היא עושה את זה לעצמה? למה היא לא בורחת? הם ביצעו את זה טוב, נכנסתי מאוד לראש של הדמויות ולרגש שלהן. ומאוד אהבתי את מיצ'יקו.

הפתיח והסיומת היו מעולים, הפתיח ללא מילים והאנימציה שלו מדהימה, הסיומת טובה לא פחות. העלילה נהדרת בצורה מדהימה, אין כאן על טבעי, אין כאן כוחות על, יש כאן חלק מהחיים... יש כאן דרמה, יש כאן אקשן, יש כאן הכל, ובצורה הטובה ביותר. מי ייתן ויהיו עוד סדרות כאלה- נהניתי ממנה כמו שלא נהניתי משום סדרת אוקטובר שיצאה החודש. אני מקווה להיות מופתעת מחדש גם בפרקים הבאים.