ואני שואלת... מה כבר ביקשנו? לראות אנימת חיי בית ספר שלא תהיה מוזרה? בחיי, עכשיו גם זו בקשה גדולה מדיי, כנראה...
האנימה מתחילה בצורה... רגילה (?) למדיי. ילדה בלונדינית שאת שמה לא קלטתי עדיין (כמו את של שאר הדמויות... אבל בשבילכם אני אבדוק... הא כן, איומי נונומורה, ומדובבת אותה... OO" איה היראנו? WTF?) משתרכת אחרי 'חברותיה' כשלפתע היא נעצרת ותופסת את תשומת ליבן. הן שואלות מה קרה והיא עונה שהיא שכחה משהו בכיתה, לכן, בצורה צפויה למדיי, היא תלך לקחת את מה שהיא איבדה. (אבל לא, אין שם מפלצת או משהו כזה).
לאחר שהיא מוצאת את ה... מה שזה לא יהיה... היא יוצאת מהכיתה. ונחשו מה? לול. היא הולכת לאיבוד. היא מנסה לפלס את דרכה בין ריק וחלקיקים... אך לשווא, היא אולי שמונה או עשר פעמים עושה סיבובים, היא אפילו קלטה שהיא הגיעה לאותו מקום, אבל לא. היא תמשיך להסתובב לה ולהכריז "היי, הייתי פה כבר!". שוב ושוב. ללא הפסקה. אבא ירחם.
מאוחר יותר, בסיבוב השישי שלה אם אני לא טועה, היא עוצרת לחשוב מחשבות שגרמו לי לגחח ואפילו לחלום על התגשמותן... משהו בכיוון של "חלום שיתגשם", מבחינתי בכל אופן. שימו לב, זו תמונה מכשילה! אל תפלו במלכודת הזו!
"WANTED"
חכו, מישהי תצטרף לשם אח"כ.
סתם לא. היא רק מדמיינת שהיא בעיתון כי היא "תלמידה שנעדרה אחרי ששוטטה בבית הספר", זה לא הפך את זה לדפוק פחות כן?
בכל מקרה, נופל עליה נס משמיים והיא פוגשת את "מתומני", שזו... אחת מאוד שוויצרית, שהשם המקורי שלה זה טאטסוי אייזוקה. בכל מקרה, היא זכתה לכינוי "מתומני" עקב המצולע, שמבוסס על צלעות הפנים שלה, ספרתי שמונה צלעות שם... היא... היא... מתומנת. לא?
זאת לא מפסיקה להשוויץ בכמה שנים היא לומדת בבית הספר העצום הזה, כמה שהיא מצליחה ומכירה את המקום ועוד בלה בלה בלה. איומי מאמינה שנחת עליה מלאך משמיים, והיא מתלווה לטאטסוי שאמורה, כביכול, לגאול אותה מהמבוך הזה...
אך לצערה הרב של איומי, רק בסוף החפירה הארכיאולוגית בה טאטסויי משבחת את היותה ותיקה במקום, היא נזכרת לציין שלא משנה כמה זמן עבר... את הדרך היא לא זוכרת.
אל חשש איומי! הרי העלילה מספרת על 4 בנות! לא 2! 4! זאת אומרת ש... (ארבע פחות שתיים זה... שתיים!) חסרות עוד שתי בנות! (והן לא ממאנות לאחר). בעוד שטאטסוי ואיומי הולכות להן הן זוכות לראות מחזה מדהים. למה אני מדברת? תמונה שווה אלף מילים...
רק לי עלתה פה אסוסיאציה נוראה לטרזן?
השתיים, המומות (ואיומי יותר במצב "וואאאאא") בוהות בילדה הוואנאבי-פריקית הזו, שקופצת מהחלון! אומג! היא ~קפצה~ מהחלון, ממש קפצה. הנחיתה הייתה מושלמת, ממש סאנו איזומי מהאנה קימי, הייתה את האווירה הזו של השקט והראו אותה מכל מיני זוויות... אבל הכל היה טוב ושמח עד שניה אחת אחרי זה:
זו ציפור? זה מטוס?
נעפ, זו סוזומה!
שימו לב לדרך המופלאה בהם היוצרים של האייקו הסתירו לסוזו את התחתונים, שלמות של ממש, למה רוזאריו+וומפייר לא חשבו על זה לפני כן?
השניים מציגות את עצמן כסוזומה וטוראקו. שלמרבה ה"הפתעה" גם הן הלכו לאיבוד. אני אחסוך מכם, באמת, את כל התהליך עד שהן יוצאות... מגיעות לכיתות של ילדים... עוברות בשדה תירס (או משהו שנראה כמו אחד כזה)... ועוד המון כאלה...
אז אני אקצר... בואו אני אגלה לכם איך. איומי הדפוקה נזכרה שיש לה GPS בפלאפון!
בכ"מ... לפני הסוף הן שוברות חלון, אל תשאלו אותי למה, אבל טוראקו מבצעת פעלולים מרהיבים ובועטת במי שאמור להיות המורה שלה :\ FAIL. (אם אפשר לקרוא למוות ביסורים שהיא עשתה לו 'בועטת')
מאז הוא שונא אותן 3>
אנחנו עוד נשמע ממנו...
(במיוחד בקטעים שהוא מתעלל בהן חזרה)
ודעה אישית לחימום האווירה 3: (סתם כי לילה עכשיו וממשששש קר פה)
הציור היה טוב, ממש טוב לדעתי, חוץ מחוסר פרופורציות לעיתים, במיוחד בפרצופה של מתומני או באוזניהן של הדמויות~
בכ"מ... סוזומה שולטת. היא מזכירה לי עכבר, אל תשאלו למה, והיא לא מדברת... ז"א... בקושי. זה מגניב ברמות.
טוראקו, היא לא כלום, סתם פריקית מעופפת בעיניי... מי ביקש הומואים קסומים ולא קיבל? (וד"א, העגיל באוזן ~כל כך~ אבל ~כל כך~ לא מתאים לה)
הא כן, אי אפשר לשכוח את איומי: מהשניה שמראים אותה יודעים שיש לילדה הזו בעיות חברתיות. באלוהים, לוקח לה שנה עד שהיא מחליטה להוציא משהו מהפה שחס וחסיסה לא תגיד משהו טיפשי, יש לה שחנ"שים עם עצמה רוב הסדרה. ~SIGH~
השירים היו חביבים, לא יותר מזה, איה היראנו מדובבת פה, גם המדובבת של רוקיה מבליץ' ושל שירלי מקוד גיאס ששכחתי את שמה... אני לא מצפה מהסדרה הזו להרבה, אבל היא שיעשעה אותי לא מעט, שיעשוע על גדר שיעמום... כי כל הפרק הן... פאקינג הלכו לאיבוד?
בכ"מ. עד כאן.
STOP!!!!!
לפני הסוף...
זה מחייב:
אוזניי נאבארי, לוללל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה