יום שישי, 23 בינואר 2009

Maria†Holic / まりあ†ほりっく


דף זה עלול להכיל ספויילרים לפרק הראשון של הסדרה, הקריאה על אחריותכם.


מריה הוליק היא אנימת שוג'ו איי, רומנטיקה וקומדיה מאת סטודיו GENCO (הידועים בהפקתן של אנימות פופולאריות כמו נודאמה קאנטאבילה, האני אנד קלובר, המסע של קינו, טוראדורה, גנשיקן, שיגופומי, מנמוסיין, זרו נו טסוקאימה ועוד רבות נוספות) בשיתוף עם סטודיו SHAFT (אף-א טייל אוף ממוריס, אף- א טייל אוף מלודיס, סאיונארה זטסובו סנסיי, REC, הי איז מיי מאסטר, נגימה ועוד). האנימה החלה את שידוריה ברביעי לינואר 2009, וצפויים לה 12 פרקים.

יש לציין שאני לא נוטה להמשך לסדרות שוג'ו איי, יורי וכדומה, אבל מריה הוליק היא אנימה מאוד מיוחדת. ואתם תבינו את זה במהרה בהמשך. הסדרה מספרת על קאנאקו מיאמאה (Kanako Miyamae), ילדת הציצי הגדול מספר 1. קאנאקו עברה לבית הספר אמה נו קיסקי (Ame no Kiseki) כשהיא מתחילה את שנתה השניה בתיכון. רוצים לדעת למה היא עוברת לשם כשהיא אוטוטו מסיימת ללמוד כבר? ההורים שלה נפגשו בבית הספר הזה, והתאהבו, ועשו קוצי מוצי, וילדו אותה. כן, אז החלום שלה הוא למצוא שם אהבה, יש בעיה אחת, אמה נו קיסקי הוא בית ספר לבנות (אבא שלה הכיר את אמא שלה כי הוא היה מורה שם). כן, פה אמורה לדלוק לכם נורה אדומה, קאנאקו לסבית. ויותר מכך, לקאנאקו יש בעיה מוזרה במיוחד, כשהיא באה במגע עם בן היא... מתמלאת פריחה באזור שנגעו בה, וזה מכוער, תאמינו לי (אח, אח, איך רואים שזו אנימה. איפה תמצאו עוד דברים כאלה תגידו לי?).

קאנאקו מתהלכת לה בבית הספר, מחפשת לה את דרכה אל המעונות, ואז היא נתקלת במשרתת מסטולה למדיי, שקוראת לה חזירה. אותה משרתת עונה לשם מאטסוריקה שינואוג'י (Matsurika Shinouji), ציצי בינוני מספר 2, והיא לא ממש אוהבת את קאנאקו מהרושם הראשוני שלה עליה לפי מה שאתם יכולים לראות. כמובן שהיא ממשיכה לצאת על קאנאקו, וקוראת לה מגדל אייפל, כי היא גבוהה כמו ג'ירפה ועוד כמה יציאות מסטוליות במיוחד. אך למקום מגיעה לא אחרת מאשר ציצי מזויף מספק 3, מריה שידו (Maria Shidou), שהיא נכדתה של המנהלת הקודמת של בית הספר הזה, מה שהופך אותה לחתיכת סלב. היא חמודה כזאת, מבקשת סליחה מהמשרתת החצופה שלה ומציעה לקאנאקו שהיא תעזור לה להכיר את בית הספר (הא כן, והיא מביאה לה נשיקה כזו על הלחי).

קאנאקו מוצאת את דרכה למעונות, שם היא פוגשת בללא ציצי מספר 4, בעלת המעונות, אקא GOD. ילדת נקו מימי מוזרה כזו, שבצורה מוזרה מאוד מסתדרת נהדר עם כלב המשמרת של המעונות. גאד, או בוס, או סתם "מנהלת המעונות", מראה לה את החדר שלה ומציגה בפניה את שותפתה לחדר, ציצי ענק מספר 5, אישימה ריוקן (Ishima Ryuuken). אישימה גדולה ממנה בשנה אם אני לא טועה, הן לוחצות ידיים, אומרות שלום וגאד מציעה שאישימה תראה לה את הבית ספר. קאנאקו מאושרת, אישימה כזו כוסית, והיא הולכת לטייל איתה ברחבי הבצפר, אבל רגע, מריה כבר הציעה לה את זה, אז היא מסרבת בנימוס. קאנאקו מחפשת את מריה, והיא מגיעה למועדון-החץ-וקשת, ופוגשת את ציצי-טיפה-מעל-הסטנדרטי מספר 5, יוזורו אינאמורי (Yuzuru Inamori). היא שואלת אותה אם היא מכירה את מריה או יודעת איפה היא, והיא בחיוך ענק אומרת שהיא כנראה תמצא אותה במועדון. קאנאקו נכנסת לשם ושומעת את מאטסוריקה מדברת עם מריה בצעקות, אז היא מבינה שמריה שם מאחורי הדלת. בואו נעצור כאן לרגע, זוכרים שאמרתי לכם שאני לא אוהבת שוג'ו איי? ושזו סדרה מיוחדת? פה מגיע הקטע שהופך את זה למיוחד, ולא לשוג'ו איי מלא... מריה, היא לא סתם בלונדינית כוסית וחמודה שמתחילה את שנתה הראשונה בתיכון, מריה היא... בן.

קאנאקו האומללה מנסה להמלט אבל מריה מאיימת, או שמא עלי לומר מאיים, עליה. איך? הוא קורע את הבגדים של מאטסוריקה וצורח צרחה ענקית של "הצילווווווווווו!!!!!!!!!!!!". לול, כמו כל בן עם שיער בלונדיני ארוך וקוקיות הוא פשוט יאיים לשקר שהיא כמעט ואנסה את מאטסוריקה~ מה, זה ברור, היא לסבית והוא עלה על זה! בסדר, בסדר, אז הם הגיעו להסכם של שתיקה. אבל כשהיא נכנסת לחדר שלה במעונות היא פוגשת את מריה במקום אשימה... ופה היא הפנימה את הנורא מכל... הלך עליה.

_______________
הסדרה הייתה משעשעת מאוד, היא התלוותה במליוני ציבים משעשעים וגאד, הנוזבליד שנשפך מהאף של קאנאקו לא מפסיק להצחיק בכל פעם מחדש כשהיא פוגשת בילדה יפה. אהמ, כל הכיתה שלה כמעט. הציור ועיצוב הדמויות היו מעולים, כצפוי מאנימת 2009. העלילה משעשעת, למרות שזה שוג'ו איי נקשרתי אליה מאוד, וכה, אני ממש לא סובלת שוג'ו איי, הוא כל כך חסר עלילה בד"כ (אהמ, מריה סאמה גה מיטרו עונה רביעית4^$%^%*^%). אבל בהחלט לא הפסקתי לצחוק ממנה, ואני רואה אותה בעיקר בשביל הקומדיה. עקרונית, גם בשביל לראות אם יקרה משהו בינה לבין ההומוסקסואל הזה XD;; למרות שהיא נהיית אפורה כשהיא נוגעת בבנים XD זה משעשע XD
המדובבים לא היו מוכרים לי כל כך פרט למדובבת של קיוקו מסקיפ ביט, אבל הדיבוב היה טוב X:
הפתיח והסיומת היו מדהימיםםםםםםםםם~ באמת, ישבתי לראות את הפתיח 4 פעמים כי הוא היה טוב, גם הציור שלו, מעולה פשוט.
אני בלי ספק אמשיך לעקוב אחרי הסדרה הזו, מה רע? סה"כ 12 פרקים.

לחצו על התמונה להגדלה (ושימו לב לקאנאקו בתחתית העמוד 3>)

יום שישי, 16 בינואר 2009

Ride Back



ריידבאק היא אנימת ינואר, שהחלה להשתחרר ב12 לחודש. אנימת המכה, בית הספר, והמד"ב הזו נלקחה כפרוייקט של סטודיו מדהאווס (Madhouse) ואם לא יתכנו שינויים, היא תשתדר לאורך 12 פרקים.

העלילה מספרת על (Ogata Rin), ואנחנו אפילו מתחילים את הפרק בריקוד בלט סוער שלה -שאם יש לציין- האנימציה שלו הייתה מעולה, הן מבחינת התנועות, הכוראוגרפיה והציור. היא רוקדת, וחושבת, רוקדת, וחושבת, רוקדת ושוב חושבת מחשבות שגרמו לי לתפוס ממנה דמות מנופחת ומעצבנת, זה שהעולם שייך לה ובלה בלה בלה כזה, והיא מושיטה עוד יד וחושבת על האור שלה, ועוד יד שמושטת אל המנורה המאירה רק עליה באור לבן- ואז, בום. באמצע קפיצה כ"כ מרשימה, קליק קטנטן בקרסול ו... בצורה לא צפויה בכלל, היא מועדת ונופלת. לדעתי, הגיע לה, איך היא רוצה לרקוד כשהיא רק חושבת על העולם המדהים שלה. האירוניה הייתה כשהיא נפלה ואמרה "האור שלי" ולאט לאט היד שהושטה לכיוון המנורה נשמטה עקב הנפילה שבטוח תמלא כמה עיתוני רכילויות. POOR GIRL.
יש לציין שאמה של רין היא רקדנית בלט מפורסמת, דבר שהקנה לרין בעצמה לא מעט מוניטין. דמיינו את הפאדיחה לסתובב ברחוב עכשיו. אבל לא, שיר הפתיחה עוצר אותנו כרגע ומסיים את סצנת הרקע הזו. יש לציין ששיר הפתיחה היה מעולה, האנימציה שלו והשיר שלו, וכן- מדהאווס עשו עבודה מעולה בשילוב של תלת מימד כאן (לא כמו המון אנימות פייל לאחרונה- אהמ, אנטיק בייקרי, אהמ). כשראיתי את ההתחלה עצרתי לרגע, והלכתי לוודא שזו אכן האנימה הנכונה. אתם מכירים את זה שאתם פותחים פרק של ריבורן ובמקום זה מקבלים ווידיאו של ילד רוקד ושר? אנשים פשוט אוהבים לעשות את זה, הם אפילו שמים תמונה באמצע הוידיאו של טסונה כדי שבפרוויו תהיה תמונה של ריבורן, ואתה בתמימות מקליק ומקבל שיר סוער. ועקרונית רציתי להתחיל את האנימה הזו בגלל הקטלוג אנימות חורף שעשו באיי אל, הג'אנרים והתמונות עשו לי חשק. ככה כשראיתי בלט בתחילת הפרק הייתי בטוחה שזו טעות או משהו... אל תתנו לזה להטעות אתכם, בלט זה אחלה, אתם תאהבו את זה, הרובוטים + בלט זה משהו מדהים. איך אומרים, טכנולוגיה מודרנית (או סתם שדרוג למאקרוס, ועכשיו לא רק לצלילי שיר אלא לריקוד).

חזרה לעלילה. עובר כמה זמן כנראה, אנחנו מבינים שרין פרשה מריקוד ועכשיו היא לומדת באקדמיה לתאטרון- ואיתה ילדה עם צמד קבבים בשערה (לפרטים נוספים, או סתם אם תרצו להבין במה מדובר, לחצו כאן), ואתם לא הוזים, זו אותה מעריצה מהקהל בהופעה של רין. שמעו מה, עיצוב הדמויות פה היה הפייל היחיד, באמת, הציור הזכיר לי Kurogane no Linebarrels יותר מידיי. אבל זה באמת לא מה שיגרום לי להפסיק להנות מהסדרה הזו. השתיים הולכות בתמימות לחדר האוכל ושם מתקיפה את רין מעריצה שלא נראית טוב יותר מילדת הקבב שהוזכרה לא מכבר, והיא מתחילה לדבר ולדבר ולדבר על כמה שהיא אוהבת את רין, ושהיא מעריצה שלה, ושל הריקוד שלה ושאמא שלה רקדנית כזו מפור-- רק אני שמתי לב שלכל הדמויות הראשיות יש טראומה עם זה שמזכירים שההורים שלהם היו מפורסמים? ועוד לידם? שיהיה. ילדת הקבב מצילה את רין ואומרת לה שהיא עלולה לאחר (עדיין לא הבנתי למה) אבל רין יוצאת בריצה ומגיעה לעבר מחסן. מהמחסן יוצא לו איש, כן איש, רכוב על אופנוע משוכלל כזה, מביט שאף אחד לא בסביבה ויוצא בגשם הסוער. רין רואה מחסה, רין רואה גשם, ורין חושבת על מה שכל ילדה נורמאלית הייתה עושה- להכנס למחסן כמחסה מפני הגשם. אך האם להכנס למחסנים של זרים זו מחשבה חכמה? רין הבינה מאוחר יותר על בשרה שכנראה שלא.

היא הולכת בצעדים מהוססים ברחבי המחסן, ורואה את הריידבאק, סליחה, ה-ריידבאק. היא מביטה בו, והוא משיב לה נצנוץ מכני קורן. היא מתקרבת, ואז... בום! מגיח לו איזה שמוליק משום מקום ושואל אותה אם היא רוצה סיבוב. ולא, הוא לא ניסה להתחיל איתה, ברצינות. זו הייתה הצעה תמימה. כאילו, בחייך, יורד גשם בחוץ! אולי תרכבי לך על האופנוע המושי פושי שהמצאתי לא מזמן? בחייך רין, למה הסכמת? זה נשמע הזוי יותר מדיי. אבל כן, הוא נהיה המדריך שלה, והוא אומר לה לעלות על האופנוע. היא כמובן עושה זאת בצורה המדהימה ביותר שיכלה לחשוב עליה, והיא מנתרת לה על האופנוע בקפיצה בלטתית במיוחד. אני אומרת לכם, על ההתחלה ידעתי שהשילוב המגניב הזה של הריקוד עם המכה והמד"ב ילך אחלה, כאילו, דאמ, הילדה מקפצת כמו שד, אני אבין אותה אם היא תהיה גיבורת העולם, גיבורה מרקדת, זה לא מקורי? אהבתי את זה.

היא רוכבת לה על האופנוע, כן, הגשם פסק, והוא מציע לה לרכב עליו אל מחוץ למחסן. הרובוט-אופנוע הזה נראה כמו רובוטריקים 2, היא משנה צורה. אבל כן, הכל היה חייב להשתבש, זה דרש לא? האופנוע מאבד שליטה, זה בגלל שרין לא יודעת שהוא מגיב לתנועות שלה ולמחשבות שלה, הוא יעצור אם היא תגיד לו לעצור והוא ירגע אם היא תצווה עליו כך. בכל מקרה, מעירים לה על זה שרואים לה את התחתונים, זו הייתה תוצאה צפויה של שילוב בין רוח לשמלה. אבל הרובוט מאבד שליטה עוד יותר! ורין כמעט מוצאת את סופה בסופו של כביש. אבל ברור שהסוף של הפרק הזה אמור להיות מדהים- רין מעופפת באוויר! עם הרובוט שלה! וכולם פעורי פה. כן- רין בוודאי תהיה רוכבת אופנועים אחרי הכישלון שלה כרקדנית... או שאולי זו התחלה של ידידות מופלאה?




אהבתי מאוד את האנימה הזו, הציור שלה והאנימציה שלה היו מדהימים. העיצוב דמויות הרבה פחות, אבל זה בסדר. אהבתי את המקוריות שבדבר, הגיבורה יחסית תמימה, עבר לא הכי טראגי ביקום, והתתפתחות הייתה מעולה לדעתי. הפתיח והסיומת היו מדהימים, אהבתי אותם מאוד, האנימציה שלהם הייתה מעולה גם כן. המדובבים היו בהחלט מכובדים לסדרה כמו זו: נאנא מיזוקי שדובבה דמויות מפורסמות כמו קיריהאה מדארקר דן בלאק, פייט ממאהו שוג'ו ליריקל נאנואה, הינאטה מנארוטו, הושינה אוטאו משוגו קארה וטיז מג'יו הו סיי, פאקו רומי שדובבה דמויות מוכרות כמו: היטסוגאיה מבליץ', טרסה מקליימור, אד מפולמטאל אלכמיסט, נאטסומה מגאקואן אליס, נאנא מהאנימה נאנא וטמארי מנארוטו ו-יוג'י אואדה שגילם דמויות כמו: שינובו מוריטה מהאני אנד קלובר, האג'ימה מג'יקוגו שוג'ו, קייטארו מלאב הינה ובילי מגאנדאם 00. כך שעבודת הדיבוב נעשה מעל למעולה.
אהבתי מאוד את העלילה, נהניתי מכל רגע שהקדשתי לאנימה הזו והיא לא שיעממה כלל. אני מצפה מאוד לפרק השני שלה ואני צופה לה הצלחה רבה.

יום רביעי, 14 בינואר 2009

Kitchen no OhimeSama

Kitchen Princess/キッチンのお姫さま/Kitchen no Ohime-sama


המנגה קיטצ'ן נו אוהימה-סאמה, או בפירושה מיפנית: קיטצ'ן פרינסס (=נסיכת מטבח, בתרגום צולע לעברית) היא מנגת שוג'ו בעלת עשרה ווליומים (47 צ'אפטרים) שהסתיימה להשתחרר במגזין נאקאיושי (Nakayoshi) ביפן משנת 2004. למנגה זו יש יותר ממנגקה אחת, בעוד שהתפקיד מתחלק בין שתיים: קובאיאשי מיוקי (Kobayashi Miyuki) על הסיפור ואנדו נאטסומי (Ando Natsumi) על הציור.

העלילה הנחמדה שלנו מספרת על לא אחרת מאשר גיבורת הסיפור: נאג'יקה קאזאמי (ראו דמויות למטה), שהעבר שלה, כסטיגמה לעברן של רוב הדמויות הראשיות באנימות ומנגות- טראגי למדיי: היא איבדה את שני הוריה בתאונה וכל שנותר לה הוא ללכת לבית יתומים שנקרא לבנדר האוס (Lavendar House) שם גדלה ושימשה כאחות הגדולה לכל המוני הילדים שהצטרפו אחריה- מאחר והייתה הבוגרת מכולם. הסיפור שלנו מתחיל באמת הרבה לפני, בעברה הלא כל כך רחוק של נאג'יקה לפני כשש שנים, בעודה רצה לה ביערות הוקאיידו (Hokkaido) וכמעט וטבעה באגם. אך, אנחנו הרי יודעים שנאג'יקה חיה ונושמת כיום, זה מאחר וילד כבן גילה הציל אותה מטביעה ברגע האחרון. נאג'יקה הקטנטנה לא הפסיקה לבכות- והילד מביא לה... איך נקרא לזה בעברית... פלאן? (Flan) בכל מקרה כדי לא לסבר לכם את החיים, זה כמו טארט כזה, שעשוי מספוג, עוגת ספוג כזו עם משהו מעליה. ונאג'יקה המאושרת טורפת את הפלאן שלה כאילו אין מחר, והנער, כסינדרלה בחצות, נאלץ ללכת- ומשאיר לה כפית (וואלה, כשחושבים על זה זה ממש סינדרלה). ובכן, הקטע הבא ישמע טיפה פטתי, אבל הוא זה שכל הסיפור מתבסס עליו- היא נשבעת שהיא תכין לו את הקינוח הכי טעים בעולם!!!!!111. THE END.

שש שנים עברו מאז, נאג'יקה כבר ילדה גדולה, והיא הולכת ללמוד באקדמיית סייקה (Seika Academy) היוקרתית. יודעים למה? היא גילתה שהכפית שייכת לשם, ואני שואלת, למה בבית ספר יש כפיות? ועוד מיוחדות לבית הספר, לא סתם כפיות, שלא תחשבו לכם. ניחא. ביומה הראשון היא מתיפייפת לה בבגדים הכי לא איכריים שיכלה למצוא במלתחה שלה, יוצאת לטוקיו ובדרך לבית הספר מספיקה לאכול מכל וכל. היא מגיעה לבית הספר בשלום, לוקחים אותה לחדרה והיא מתמקמת לה נחמד, אבל לא, היא תהיה חייבת להתקע על העץ וליפול, וכן, נחשו מה, מישהו מציל אותה! עולם קטן! זהו קיטאזאווה דאייצ'י (Kitazawa Daichi) שמתגלה מאוחר יותר כאחיו של סורה (Sora) ואם הם לומדים באותה כיתה אני מניחה שהם תאומים, למרות שהם לא ממש דומים. נאג'יקה מציגה את עצמה, ואומרת שהיא הולכת ללמוד בכיתה A, כן, פה אמורה לדלוק לכם נורה אדומה, דז'ה וו לגאקואן אליס או ספיישל A? אתם לא לבד.
A היא כיתה למיוחדים, לאנשים בעלי יכולות מיוחדות מאוד שיש להם כיתה מיוחדת משלהם. סורה ודאייצ'י לומדים שם גם- סורה כנגן פסנתר מהולל שזכה בלא מעט תחרויות, ודאייצ'י שחקן כדורסל מדופלם לא פחות שזכה בליגה הבינלאומית. נאג'יקה תוהה... היא? בכיתה מיוחדת?

קחו פסק זמן לרגע מכל הסטאגאדיש שסיפרתי לכם עליו, ילדה נחמדה כזו באה עם פלאן (!) ומביאה אותו לדאייצ'י. הם הכינו אותו בשיעור והיא ממששששש רוצה שהוא יטעם אותו, היא ממש תעריך את זה. הוא כמובן "שונא מתוקים" (שקר וכזב) וזורק את הפלאן. חשבתם שראיתם יותר מידיי עוגות במנגה הזאת? טוב, יש לזה סיבה: נאג'יקה מאוהבת בבישול. והיא עצבנית על דאייצ'י כ"כ, הוא זרק אוכל! זה לא מה שחינכו אותה בלאבנדר האווס! אסור לבזבז אוכל!
דאייצ'י כמובן עשיר מפונק, בוודאי יש לו מלאי אוכל למתי שירצה, אבל נאג'יקה רק הרגע הגיעה מהוקאיידו!11... מבית יתומים!!11 בוודאי שהיא לא אוהבת שזורקים אוכל... אז היא יוצאת למסע לעזור לילדה הנחמדה להכין את הפלאן הטעים ביקום, והשתיים הולכות למטבח בו עוזרת נאג'יקה לילדה להכין פלאן אדיר. דאייג'י אוכל ושובע והקבוצה מופתעת לדעת שהיכולת האדירה של נאג'יקה היא... בישול! כן כן! בישול! ולא סתם בישול, לנאג'יקה יש חוש טעם וריח אדירים. היא מסוגלת לדעת מה יש במאכל בלי לטעום אותו, היא מסוגלת להגיע לכמויות מדוייקות של חומרים כדי להגיע לתוצאה מושלמת. היא... היא... שף מהלך!!!11 (BEWARE!!!).

חזרה לסיפורנו, היא מגיעה לכיתה שם מתקיפים אותה בשאלות על מה היכולת שלה, אבל היי, היא סה"כ באה כדי למצוא את נסיכה היפיוף, והיא בכלל לא חשבה שהבישול שלה הוא יכולת- אז היא אומרת שכלום. כולם תופסים ממנה שקרנית שבטח בפרוטקציות הגיעה לכיתה. כאן מגיעה לסיפור קישידה אקאנה (Kishida Akane) שנעמדת מול נאג'יקה ומציגה את עצמה בחביבות (GO DIE YOU BITCH). נאג'יקה בוהה בה למספר שניות ומשיבה לה בתגובה אופניינית לפאנגירל מהכפר: "וואי!! את כל כך רזה!!! העור שלך כל כך חלק!!! את נראית כמו דוגמנית!!!". מטומטמת. היא דוגמנית.
אקאנה מצידה גם לא מלאך גדול, מאחר ודאייג'י כל כך "נחמד" לנאג'יקה, ואקאנה הרי מאוהבת בדאייצ'י על מעל לראש, במהלך חלק עצום מהסדרה היא מתעללת בנאג'יקה (מתעללת מתעללת, מביאה לה מכות, נועלת אותה בחדרים, מפלילה אותה במעשים שהיא העצמה עשתה וכל הבולשיט הזה), אבל בצורה לא צפויה בכלל, ולכן אני אפילו לא שמה את זה בספויילר- הן נהיות החברות הטובות ביותר בסופו של דבר, ונאג'יקה אף עוזרת לאקאנה עם בעית האנורקסיה שלה בעתיד.

המנגה עוקבת אחר נאג'יקה בכיתתה וכיצד היא מסתדרת שם לאחר כשקיבלה מוניטין של שקרנית (בגלל אקאנה) ושאף אחד חוץ מסורה ודאייצ'י לא רוצה להתקרב אליה, וגם זה לא נחמד, הם הההככככיייי מקובלים בבצפר, זה עושה לה שם רע כ"כ. היא הולכת לקפיטריה נטושה ומחליטה להשתקם שם, היא עוזרת לבעלים להפעיל את העסק ומבחינתה- הכל רק כדי שהיא תוכל לבשל לה בשקט. מאוחר יותר היא יוצאת במסע להגשים את חלומה, יחד עם סורה ודאייצ'י, שרושמים אותה לתחרות בישול בין לאומית על מנת להיות השפית הטובה בעולם. זהו ד"א חלומה השני אחרי מציאת נסיך הפלאן שלה, שכן הוריה היו שפים מהמפורסמים בעולם כולו. אנחנו מגלים סודות לא צפויים בכלל (ואני רצינית) בהתפתחות העלילה. המנגה הזו נראית צפויה כל כך, חשבתי שאני יודעת על ההתחלה מי הנסיך שלה, אבל הופתעתי לגלות שזה בכלל אבל בכלל לא מה שחשבתי. הדמויות האחראיות לכל הבלאגן העתידי מופיעות לקראת הסוף, גורמות להכל להיות חדש ולא צפוי, דבר שנהניתי ממנו מאוד במנגה- היא הייתה צפויה אך לא צפויה, וברגעים שחשבתי "ידעתי שזה יהיה ככה!" גיליתי שזה לא. הציור היה מעולה גם כן, הזכיר לי מאוד את הציור של ארינה טאנמורה, היוצרת של שינשי דואמיי קרוס ופול מון וו סאגאשיטה. יש לציין כי המאיירת ציירה יותר ממנגה אחת והכותבת העלילתית של התסריט כתבה בעבר מנגה שקוראים לה "דלישס!", היא פשוט אובססיבית לאוכל הא?

אפשר לומר בהחלט שחשבתי שזו תהיה מנגה קיטצ'ית, שוג'ואית ובעיקר לא מעניינת. אבל הופתעתי לגלות שהיא כלל לא כזו. נהניתי ממנה מאוד, העלילה הייתה דיי מטומטמת אך עם זאת מעולה, היא מצאה דרכים לא חופרות להתפתח ולגדל ענפים קטנים שכולם מתחברים בסופו של דבר לגזע אחד גדול, ולסיפור לא מצוץ מהאצבע (טוב, אולי קצת) שנוטשים אחרי חמש דקות. הרומנטיקה השתלבה מעולה במהלך הסדרה, למרות שעד עכשיו (ואני בווליום 8) לא ממש ידוע עם מי היא ממש, עקב טרגדיות שאסור לי לספיילר לי לכם- וכן! היא מגלה מי זה הנסיך שלה! ועדיין היא מתלבטת בינו לבין אחרים, מפתיע, הייתי בטוחה שהיא תשכח מהכל ותרוץ אליו- אבל מסתבר שזה האדם האחרון שהיא הייתה רוצה שהוא יהיה. עיצוב הדמויות היה מעולה גם כן, הדמות הראשית נראית פאנגירל רצינית, אבל שתדעו שגם לה יש את קטעי הדאון שלה, ועוד תגיעו אליהם, היא עוברת טראומות קשות במהלך המנגה. הציור כבר הזכרתי, רק נוסיף שהציורים היו מעולם, מלבד שהם הזכירו לי את של ארינה, עצם העובדה שהמנגקה מציירת פרטים טובים כ"כ, ולחשוב על מספר העוגות שהיא הייתה צריכה לשבת להמציא (שעולה על מליון ניראלי), ישר כוח. אם כן יש רק לציין, שוב, שנהניתי ממנה מאוד. ואני מקווה שאחרי החפירה הזו תואילו בטובכם לקרוא ולהנות.הבאתי לה 9 עד כה, תורגמו רק 8 ווליומים מתוך 10 ואין לי מושג לאן ואיך זה עלול להגמר.
השאלה שמטרידה את כולנו היא... איך לעזאזל היא אוכלת כל כך הרבה עוגות ונשארת כזו רזה????!!!

דמויות:
נאג'יקה קאזאמי (Najika Kazami)



קיטאזאווה דאייצ'י (Kitazawa Daichi)


קיטאזאווה סורה (Kitazawa Sora)


קישידה אקאנה (Kishida Akane)